גדול עליו - כיצד הטרגדיה בדרום מוטטה את הקונספציה שנתניהו מסוגל לנהל הכל בכוחות עצמו

ערן הידלסהיים מסביר כיצד עובדת השיטה של נתניהו: במשך שנים הוא ממנה לתפקידים הכי רגישים אנשים חסרי ניסיון רלבנטי, שבסופו של דבר חייבים לו אישית את מעמדם, ולכן ניתן להפעיל אותם למטרות שמשרתות את טובתו האישית והפוליטית, ולא את אזרחי המדינה. במלים אחרות: הם לא משרתי ציבור, הם משרתי נתניהו. אבל כשיש אסון או טרגדיה, אותם אנשים 'נעלמים' מהתקשורת ונתניהו לוקח בעלות על האירוע - כדי לנהל הכל לבדו ולזכות בתהילה של 'המבוגר האחראי ששולט במצב'. תוך כדי, הוא מתנער מהמחדל עצמו, או מהאחריות והמעורבות שלו בו, ולוקח קרדיט רק על סיומו - לכישלון אבות רבים, להצלחה רק אחד. כך נוצרה הקונפסציה של 'נתניהו המלך', והמדינה המשיכה להתנהל בדרך נס במשך שנים.

עד שהגיעה אותה שבת שחורה. נתניהו מצא את עצמו ללא יכולת לנהל את האירוע לבד - אך גם ללא אנשים סביבו שמסוגלים לסייע לו. כתוצאה, הממשלה לא הייתה מסוגלת לסייע לנו - והתוצאה ברורה. האסון הגדול בתולדות המדינה, והגדול ביותר בתולדות העם היהודי מאז השואה, פגש את הממשלה הכי לא כשירה והכי לא מתאימה לתפקיד שהוטל עליה. מה עושים? מחפשים אשמים אחרים.