גלנט: הממשלה לא עשתה הכל כדי להחזיר את החטופים

האם הממשלה עשתה (ועושה) הכל כדי להחזיר להחזיר את החטופים? שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, מסביר כיצד נתניהו והממשלה עיכבו ומסמסו בכוונה את הסכם החטופים משיקולים פוליטיים, תוך אבדן חיי אדם של חטופים וחיילים וסכנת מוות על חלק משמעותי מהחטופים המוחזקים בתנאי השבי הגרועים ביותר (בעיקר הגברים). עדות לכך היה ניתן לראות רק בשבת האחרונה (8.2.25), כאשר שוחררו שלושת החטופים בפעימה החמישית של ההסכם במצב בריאותי נוראי, כולל תת משקל קיצוני.

כפי שמסביר גלנט, העסקה שנחתמה בינואר 25' זהה כמעט לחלוטין לזו שהציגה מערכת הביטחון כבר באביב 2024: אין התחייבות לעצירת המלחמה, יש שחרור חלקי וישראל מפנה את ציר נצרים. "הנוסחה הזו הונחה על השולחן בחודש אפריל. זה היה דיון קבינט מלחמה שהייתה בו החלטה פה אחד. התקבל מנדט לעצב את המשא ומתן. לפיו, העסקה שואפת ל-33 חטופים, ויכולה לרדת עד 18 (כעמדת מינימום) כחלק מהמשא ומתן. ועל זה הייתה תמימות דעים מוחלטת של כל מערכת הביטחון ושל כל השרים. וראש הממשלה קיבל את זה... כמה שעות מאוחר יותר, לקראת הערב, התקיים דיון קבינט כללי ונכנס שר האוצר סמוטריץ' ואמר 'יש עסקה על 18 ואנחנו נעזוב את הממשלה אם זה מה שיהיה'. הוא לא היה אמור לדעת מזה בכלל. השרים לא הבינו על מה מדובר...

"כמה שעות מאוחר יותר זה יוצא בתקשורת. והמספר שמפורסם שם הוא 18. זה קורה במהלך משא ומתן בין נציגי שב"כ לבין המצרים. אני מקבל דיווח שבעקבות ההחלטה שלנו באשר לציר נצרים, ויעד של 33 חטופים, המצרים אומרים שיש פריצת דרך. ואפשר להתקדם. יום-יומיים מאוחר יותר, המידע שמגיע אלינו זה שלמעשה חמאס אומר (למתווכות – נ"א), מדברים איתנו על 33, אבל בתקשורת הישראלית דיברו על 18, אז למה לעשות את העסקה על 33? מה שנקרא, אפשר לקבל את זה יותר בזול. וכל העסק מתפרק. והפעם הבאה שהוא קם לתחייה זה בסוף חודש מאי בנאום הנשיא ביידן..." כך סיפר גלנט לנדב אייל מידיעות אחרונות.

כפי שפורסם, נתניהו התקשר לאחר אותה ישיבה לגלנט, ובזעזוע (אמיתי או מזויף, הדעות חלוקות) הודיע לו שהכל נהרס, עכשיו כאשר הדברים דלפו לתקשורת, ולכן יהיה צריך "לשנות את המנדט" לצוות המו"מ. בתגובה, שר הביטחון תבע להעלות את בני גנץ על הקו, והודיע לנתניהו שאם הוא חוזר בו – צריך לחזור ולהצביע על כך בקבינט המלחמה. ביבי התקפל. במערכת הביטחון חשדו שאנשי נתניהו עצמם הדליפו לסמוטריץ' את עמדת המינימום, כדי לסכל עסקה. כך גם חשבו בוושינגטון.

לפי גלנט, העסקה הזאת הייתה יכולה להתבצע גם לאחר נאום הנשיא ביידן - לאחר שהסודרו שני חלקיה: מה שקרוי סעיפים 8 ו-14. בשלישי ביולי חמאס נענה לעסקה. על אף זאת, ישראל לא השיבה להיענות של חמאס עד עד 28 ביולי - אז נוספה הדרישה של נתניהו להישארות בציר פילדלפי. בפועל, טוען גלנט, היינו יכולים לקבל את אותה עסקה עם יותר חטופים ובמחיר יותר נמוך, מאחר ולעסקה הסופית שנחתמה בינואר 25' נוספו 110 מחבלי מאסר עולם שלא היו בדיונים אז. בפועל, העסקה נשארה זהה מאז יולי ועד חתימתה.