חוק סגירת האינטרנט של של שלמה קרעי

מושב החורף תשע"ד של הכנסת (2024) מאופיין בניסיונות חוזרים ונשנים להחזיר את ההפיכה המשפטית לסדר היום - תוך כדי מלחמה, ובניגוד מוחלט לסיסמאות של 'יחד ננצח' ו-'אחדות' המושמעות בעוז מאז תחילת המלחמה, ובפועל ממחישים כמה סדר היום של הממשלה הנוכחית מעוניין דווקא לחזור ולעודד, ואפילו להעצים, את מחלוקת הגדולה של לפני ה-7.10 סביב חוקי ההפיכה המשטרית.

המאפיין המרכזי ששונה בין מושב החורף הנוכחי (תשע"ד) לזה הקודם, בו החל מהלך ההפיכה המשטרית (ינואר 23' ואילך), הוא ניסיונות לקדם חוקים פרטיים ונקודתיים רבים, שלכאורה יזכו לפחות התנגדות ציבורי בהשוואה לניסיונות ההפיכה הכוללים והמהירים של הגל הקודם שלה.

אחד מחוקים אלה, המכונה ״חוק סגירת האינטרנט״, נועד להעניק סמכות בפועל לשר לחסום אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות הגבלת זמן או פיקוח משפטי‼ המשמעות ההרסנית של חוק זה לחופש הביטוי, שהוא לחם חוקה של הדמוקרטיה, היא עצומה. בפועל, מהלך כזה יסייע לממשלה להשתיק קולות ביקורתיים והתנגדות ציבורית בהינף קולמוס, רק על בסיס החלטה של שר התקשורת (שהופך במצב כזה לשר תעמולה וצנזורה לכל דבר, בדיוק כמו בדיקטטורות).

השר שלמה קרעי, שמתהדר ברצון שלו 'לקדם תקשורת פתוחה', מוכיח כי כוונותיו האמיתיות הן אחרות לחלוטין. מעבר לשאיפתו הבלתי מרוסנת לעוצמה פוליטית, במהלך זה הוא יהפוך למי שאמור להשתיק ולסרס את היכולת של הציבור לבקר את הממשלה הנוכחית, וכמובן את העומד בראשה - אדם העומד למשפט בשלוש פרשיות שחיתות חמורות, ולאחרונה גם נחקרו מספר מאנשי לשכתו על מסירת מידע ביטחוני.

כרגיל, כל מהלך החקיקה הזה מבוסס על ״הצעות חוק פרטיות״, אותן מגישים חברי כנסת זוטרים מהליכוד ולכאורה אין ביניהן קשר, אך למעשה הן כולן חלק מהפיכה משטרתית מתוכננת לפרטים.