כך הוחלט בסביבת נתניהו לסכל הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר

מה הסיבה לכך שאנשי מכונת הרעל והנדסת התודעה מובילים בשבועות האחרונים קמפיין דה לגיטימציה לרעיון של הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח ה-7.10 והאחראים לו? התחקיר של יערה שפירא בכאן 11, שפורסם בתחילת ינואר 25', מציג תמונה ברורה ופשוטה: מן התחקיר עולה כי ראש הממשלה ורעייתו פעלו כדי "להרחיק את המחדל מנתניהו", תוך כדי שבלשכת רה"מ רקמו תוכנית לוועדת חקירה פוליטית שתיטיב עם האינטרסים שלו. במלים אחרות, הסיבות נעוצות אך ורק באינטרסים הפוליטיים של נתניהו וסביבתו, ולא בשום דבר הקשור ב-'חתירה לחקר האמת' או 'רצון באובייקטיביות ומקצועיות', כפי שטענו אנשי הליכוד והקואליציה פעם אחר פעם בשבועות האחרונים.

ימים אחדים אחרי 7 באוקטובר החלו דיונים בסביבת רה"מ בשאלת חקירת המחדל, שהפכו אינטנסיביים אחרי שהרמטכ"ל קיבל אחריות למחדל ב-12 לאוקטובר 2023. אז, לדברי שני מקורות לפחות, הוצע הרעיון להקים ועדת בדיקה ממשלתית, אבל העריכו שהציבור לא יקבל מתכונת כזאת. הרעיון הבולט באותה התקופה בקרב אנשי נתניהו היה להקים ועדת חקירה ממלכתית - ולהגדיר לה היקף חקירה בקנה מידה היסטורי כדי להרחיק את המחדל מנתניהו. בכל מקרה, הוחלט לעכב את הקמת הוועדה. כלומר, שהבעיה היא לא בעצם הרעיון של ועדת חקירה ממלכתית, אלא באפשרות שסמכויותיה יובילו גם לחקירה של נתניהו ואחריותו למחדל ויפגעו במעמדו.

מאז, ובמשך כמעט שנה, זו הייתה הגישה בליכוד לסוגייה זו. גם במהלך המגעים בספטמבר 2024 עם גדעון סער על הצטרפות לליכוד, לדברי מעורב במגעים, אנשי נתניהו ביקשו לוודא שסער לא יזרז את הקמת הוועדה, אך דיברו עדיין על ועדת חקירה ממלכתית.

שינוי הגישה הגיע מרה"מ ומשרה נתניהו במהלך חודש אוקטובר האחרון, בעקבות הצלחות צבאיות ישראליות במבצע בלבנון, בחיסול סינוואר ובתקיפה באיראן, ששיפרו את מצב הליכוד בסקרים. לדברי גורמים בסביבתו, נתניהו חשב אז שהשיח הציבורי עבר לעסוק בהצלחות הצבאיות, ופחות במחדל. באותה תקופה רה"מ ביקש לשנות את שם המלחמה ל"מלחמת התקומה". אז התקיים גם דיון מחודש אצל נתניהו בשאלת ועדת החקירה. רעיית רה"מ התנגדה נחרצות לועדה ממלכתית, ומקורב לשרה נתניהו סיפר שאמרה לו: "הם ינסו להפיל את ראש הממשלה, יאשימו אותו בכל דבר". באותה העת, שר הביטחון יואב גלנט ידע והבין שנתניהו נסוג מההחלטה לאפשר ועדת חקירה ממלכתית ומחפש רעיונות אחרים. הוא גם דיבר איתו על כך, ובאחת השיחות, כך לפי מקורותינו, נתניהו פטר את גלנט באמירה: "זו לא העת לוועדות חקירה, אנחנו בעיצומה של מלחמה" - ולא סיפק לו תשובות נוספות בעניין. 

אחרי שגלנט פוטר, בתחילת נובמבר 2024, התוכנית לסיכול ועדת החקירה הממלכתית יצאה לדרך. עד אמצע החודש בלשכת ראש הממשלה כבר ניסחו בקווים כלליים את הצעת החוק לוועדת חקירה פוליטית, לכאורה שוויונית, שתיבחר בידי 80 חברי כנסת. לפחות שני ח"כים בליכוד סיפרו לכאן חדשות שאנשי לשכת נתניהו ביקשו מהם להגיש את ההצעה בשמם, לפני שחבר הכנסת אריאל קלנר הודיע שהוא יקדם אותה.

התמונה המתקבלת מהתחקיר, כמו שמתואר גם בפוסטים אחרים כאן שעוסקים בנושא היא ברורה: ההתנגדות לוועדת חקירה ממלכתית נובעת מאינטרס פוליטי גרידא להגן על נתניהו וסביבתו המיידית מאחריות לטבח, כמו גם משתלבת עם המטרה של ניגוח והמשך הדה לגיטימציה למערכת המשפט ובית המשפט העליון (שכן מי שאחראי לפי החוק על מינוי הרכב הוועדה והסמכות שניתנת לה הוא נשיא העליון). בפועל, מדובר בעוד מהלך ברור של הנדסת תודעה, וכל הטענות הענייניות לכאורה שנשמעות כנגדה ובעד מינוי של 'ועדה ציבורית', 'ועדה פוליטית' או 'וועדה של העם' לא רק שהינן חסרות כל בסיס מבחינה משפטית או חוקית, אלא גם נובעות מאינטרס אישי של אדם אחד - נתניהו עצמו.