לא שיקום הצפון ולא נעליים - גם אחרי הפסקת האש

4 ימים לאחר ה-7.10 הבטיח נתניהו לאזרחי המדינה כי הממשלה תיקח על עצמה את משימת שיקום העוטף ותושביו, באמצעות מנהלת 'תקומה' שתפקידה לרכז את המאמצים הממשלתיים בנושא תחת משרד ראש הממשלה. "לא יחסר כסף", הכריז נתניהו. ובפועל? כלום ושום דבר. מנכ״לים מתחלפים כמו גרביים, התקציב קוצץ במיליארד שקל(!), אין שיקום, אין בניה, הפקרה על הפקרה! לא תקומה ולא נעליים...

יותר משנה חלפה, ומה שנותר מההבטחות הגדולות הן רק מילים ריקות שנישאו ברוח. תושבי העוטף, שאיבדו את ביתם, את ביטחונם ואת כל עולמם, ממתינים לפתרונות אמיתיים שיאפשרו להם לחזור ולבנות את חייהם מחדש. במקום זאת, הם נתקלים בביורוקרטיה מתישה, בהבטחות סרק ובמערכת שמעבירה אותם מפקיד לפקיד כמו כדור פינג פונג.

המספרים מדברים בעד עצמם - קיצוץ של מיליארד שקל מתקציב השיקום הוא לא טעות טכנית או "התאמה תקציבית". זו בחירה מודעת להפקיר קהילות שלמות. בזמן שמשפחות עדיין מתגוררות במלונות ובדירות זמניות, התקציבים זולגים למקומות אחרים, והפתרונות המובטחים מתמהמהים. הממשלה הכריזה על השקעה של 15 מיליארד שקל לשיקום הצפון, אבל בפועל מדובר בסכום שאמור להיות מושקע לאורך כמה שנים, אינו מופיע בתקציב 2025 ואין לדעת כלל כמה ממנו יגיע לשיקום הצפון בפועל.

יום לאחר השגת הסכם הפסקת האש בלבנון, הכריז נתניהו על תחילת שיקוף העוטף והשקעה של הממשלה בנושא. בפועל, אין קשר בין ההכרזות הללו לבין התקציבים שעדיין מופנים (או לא מופנים) למשימה זו, החל מתחילת הלחימה. אם כך הדברים התנהלו תוך כדי הלחימה, מדוע שעכשיו הם יהיו אחרת?