לאן נעלם הניצחון המוחלט? אמנון אברמוביץ' על חוסר התוחלת בהמשך המלחמה והפקרת החטופים המתמשכת

תחילת ינואר 25': 9 חודשים מאז ההכרזה על חיסול סינוואר, ההצהרות של נתניהו בתחילת המלחמה על 'ניצחון מוחלט' נראות ריקות מתוכן במיוחד, כאשר רואים שאין יכולת כרגע להפסיק באופן מלא את 'הטפטופים' של ירי הטילים מעזה. בינתיים, הדיבורים על עסקת חטופים והחזרה לשגרה של משלחות מו"מ שהולכות ובאות, ללא שום פריצת דרך, יוצרות מציאות של קיפאון בשטח - שלא מאפשר הן את החזרת החטופים שעוד נותרו בחיים, והן את סיום שלטון החמאס ברצועה, בשל הסירוב לדון בשאלת 'היום שאחרי' וביצירת חלופה מדינית שלטונית לחמאס. בפועל, שנה ושלושה חודשים מאז תחלת המלחמה בעזה, אין ניצחון מוחלט וגם לא שינוי המציאות האזורית.

אמנם החמאס אכן הוכרע צבאית, אך אין בכך מספיק כדי להכריע את הטרור. בינתיים, ממשיכים להיהרג עוד ועוד חיילים ללא תוחלת ממשית, מאחר ואין הצדקה או סיבה צבאית ממשית להמשך הימצאותם בעזה במצב הנוכחי. גם החטופים נמצאים באותה סיטואציה, כשאין לדעת מי מהם עדיין נותרו בחיים. בתוך כל זה, הממשלה ממשיכה להתנהל כאילו יש את כל הזמן בעולם להמשיך ולנהל מו"מ על עסקה - מה שמשרת בעיקר את החמאס, שכן כל עוד לא מאפשרים לו חלופה שלטונית בעזה, החטופים לא חוזרים והחיילים עדיין נמצאים בשטחו, הם נשארים כשידם על העליונה.

העיתואי והפרשן אמנון אברמוביץ' מסביר היטב את הסיטואציה אליה נקלענו, ואליה כנראה הממשלה הייתה מעוניינת להיקלע מלכתחילה - או לפחות לא מעוניינת לצאת ממנה.