לאן נעלם נתניהו כשכל העולם שמע על חתימת הסכם החטופים?

יום חמישי, ה-17.1.25. לאחר 467 יום של מלחמה וחטופים בשבי, תוך כדי שעוברת יותר משנה מאז עסקת החטופים האחרונה, מתקבלת ההודעה על השגת ההסכם בין ישראל לחמאס על הפסקת אש והחזרה היסטורית של החטופים הנותרים בעזה. מדובר באירוע בקנה מידה בינלאומי ובעל משמעות היסטורית מרחיקת לכת.

אחד אחד מתחילים להודיע כל הגורמים הרלבנטיים על ההסכם: זה התחיל בהודעה של טראמפ בטוויטר, עבר להצהרות רשמיות של ביידן וראש ממשלת קטאר ואפילו נשיא המדינה בוז׳י הרצוג הגיב. רק אדם אחד קטן מאוד, אנטי מנהיג, בורח למשך יומיים מהציבור הישראלי שאותו גרר ל-468 ימי מלחמה וחודשים ארוכים של המתנה מורטת עצבים ומלאת תקווה וחששות - עד להסכם הסכם. כמעט אחד לאחד אותו ההסכם שנתניהו עצמו הכריז כבר באפריל שהוא מסכים לקדם, המכונה גם 'מתווה נתניהו'.

במקום לצאת לאומה ולהציג את ההסכם לציבור הישראלי, הוא עסוק בשרידות הקואליציה ובספינים שהם פשוט התעללות במשפחות החטופים. לדוגמא: שישראל תקיים רק את השלב הראשון בעסקה, שבו אמורים להשתחרר רק 33 חטופים לכל היותר, בעוד 64 אחרים עדיין יישארו בעזה ואמורים להשתחרר רק בשלב השני.

במוצאי שבת ה-18.1.25, יומיים אחרי שהכריזו בעולם על חתימת ההסכם, נתניהו 'נזכר' להוציא הודעה לתקשורת, בה הוא מכריז שההסכם נוצר בגלל ההתעקשות שלו על הישארות בציר פילדלפי ונצרים (למרות שישראל הסכימה לסגת מהם בשלב השני של העסקה) או תירוצים אחרים לעובדה שהתמהמה במשך 9 חודשים עם חתימה על הסכם שבסופו של דבר כמעט וזהה להסכם שהיה יכול להיחתם כבר באפריל, מאי או לפחות אוגוסט. מדוע? משום שהוא עצמו 'נאנס' ע"י טראמפ לחתום על ההסכם, אותו הוא 'סגר' ישירות מול הקטארים, במקום להוביל להסכם שבו ישראל יכולה לקבוע את התנאים. מדוע? רק מתוך הפחד שלו מבן גביר וסמוטריץ' והפחד לאבד את הקואליציה. כרגיל, שלמות הקואליציה גוברת על האינטרסים של מדינת ישראל. ההתנהלות של נתניהו סביב חתימת ההסכם (ובכלל) חושפת עד כמה מדובר

במנהיג חלש ומבוהל ש-'לא נמצא באירוע'. מגיע לנו הרבה הרבה יותר.