מפקירים את 'ישראל השנייה' - אופקים

העיר אופקים היא אחת הערים המזוהות ביותר עם 'ישראל השנייה' ונחשבת לאחד מ-'מעוזי הליכוד' הבולטים בישראל בכלל, ובדרום בפרט. בנוסף לעובדה כי אופקים ושאר עיירות הפיתוח סבלו מאפליה מתמשכת של עשורים בתשתיות ובתקציבים, גם תחת ממשלות הליכוד, במלחמה האחרונה המצב רק הוחמר וממחיש את התופעה ביתר שאת.

סיפורה של אופקים הוא דוגמה מובהקת לפרדוקס שמלווה את עיירות הפיתוח בישראל. למרות הנאמנות הפוליטית המתמשכת לליכוד, העיר סובלת מהזנחה מערכתית ארוכת שנים. המלחמה הנוכחית רק הדגישה והעצימה את הפערים הקיימים ואת המחיר שמשלמת האוכלוסייה המקומית.

התשתיות הרעועות של העיר נחשפו במלוא חומרתן ב-7 באוקטובר. מחסור במקלטים ציבוריים תקינים, היעדר ממ"דים בבתים רבים, ומערכת התרעה שאינה מספקת מענה מלא - כל אלה הפכו את תושבי העיר לפגיעים במיוחד. בעוד שבערים מבוססות יותר התושבים נהנים ממיגון מתקדם, באופקים רבים נאלצים להסתפק בפתרונות חלקיים ומאולתרים.

גם בהיבט הכלכלי-חברתי המצב מדגים את עומק הבעיה. בזמן שהמדינה מתגאה בחוסן הכלכלי שלה, תושבי אופקים רבים מתמודדים עם אבטלה גוברת, סגירת עסקים קטנים, וקושי להתמודד עם העלויות הכלכליות של המצב הביטחוני המתמשך. מערכת הרווחה המקומית, שכבר הייתה עמוסה לעייפה טרם המלחמה, קורסת תחת העומס הגובר.

הפער בין ההצהרות הפוליטיות לבין המציאות בשטח זועק לשמיים. בעוד שמנהיגי הליכוד מדברים על "דאגה לפריפריה" ו"חיזוק עיירות הפיתוח", בפועל אופקים ממשיכה לסבול מתת-תקצוב כרוני ומהיעדר תוכניות פיתוח משמעותיות. גם כספי החירום שהובטחו בתחילת המלחמה מגיעים בעצלתיים, אם בכלל.

השאלה המטרידה היא מדוע ממשיכים תושבי העיר לתמוך במפלגה שלא מצליחה לספק להם את הצרכים הבסיסיים ביותר. התשובה טמונה אולי במערכת מורכבת של זהות, תרבות ופוליטיקה מקומית, אך גם בהיעדר אלטרנטיבה פוליטית אמיתית שמדברת אל לבם של התושבים.