עיר רפאים ושמה שדרות

ינואר 24', חצי שנה לאחר תחילת המלחמה: הממשלה מודיעה על סיום תקופת הפינוי של התושבים, שמאפשרת מימון של השהות החלופית שלהם במקומות אחרים בארץ. המפונים (לפחות בחלקם) מעוניינים לשוב הביתה, אך לשם כך צריכה העיר לחזור למצב תקין, כולל מיגון ראוי ומסגרות חינוך מתפקדות. זה לא המצב בעוטף עזה לאחר 6 חודשים של לחימה עיקשת וירי טילים בלתי פוסק.

למרות כל זאת, הממשלה מסרבת להאריך את הוראת הפינוי ולדאוג לאזרחים - שמופקרים לגורלם. רק היה צריך להאריך את הוראת הפינוי ולהמשיך לתקצב אותה, אך זה לא נמצא בסדר העדיפויות של הממשלה המגזרית - שלא סופרת את תושבי העוטף, אבל ממשיכה לאשר תקציבים קואליציוניים למשרדים מיותרים ומומצאים.

נכון לדצמבר 2024, מרבית תושבי שדרות ויישובי עוטף עזה חזרו לבתיהם, אך עדיין קיימים מפונים שלא שבו. הנתונים המדויקים משתנים בהתאם ליישוב ולמצב התשתיות והביטחון.

באוגוסט 2024, דווח כי כ-143,000 תושבים פונו מבתיהם, מהם כ-74,600 מיישובים בדרום. מתוכם, כ-62,000 חזרו לבתיהם, כלומר כ-12,600 תושבים מדרום הארץ, כולל עוטף עזה ושדרות, נותרו מפונים.

בנובמבר 2024, דווח כי כ-87% מתושבי היישובים שאליהם ניתן לחזור שבו לבתיהם, כלומר כ-49,500 מתוך 58,000 תושבים. עם זאת, כ-7,000 תושבים מ-13 יישובים, שבהם התשתיות נהרסו או קיימים איומים ביטחוניים, עדיין לא יכלו לחזור. בהתאם לכך, ניתן להעריך כי אלפי תושבים מעוטף עזה ושדרות עדיין מוגדרים כמפונים, שנה וחודשיים מאז תחילת המלחמה.